פורסם: 10/26/2020 | 26 באוקטובר 2020
בפוסט האורח הזה, הבלוגרית והסופרת אנט ריצ’מונד חולקת את חוויותיה והשתקפויות שלה כמטיילת סולו שחורה בתוספת גודל. אני מכיר את אנט במשך שנים והיא אדם יוצא דופן שדיברה ב- Travelcon בנושאים הנוגעים לבלוגים ומגוון. היא אחת בני האדם האהובים עלי ואני נלהבת מכך אותה כתיבה עבורנו היום!
כל יום אני לומד הרבה יותר על האינטרקטיביות וכיצד הזהות שלי כאישה שחורה שמנה משפיעה על הדרך בה אני נוסע. אינטרקטיביות היא מסגרת להמשגת אדם, קבוצת אנשים או בעיה חברתית כמושפעת מצורות דיכוי מרובות. זה לוקח בחשבון את זהותם החופפת של אנשים (גיל, גזע, מין, נכות, דת, מעמד, מיניות, מראה וכו ‘) וחוויות בקנייה כדי להבין את המורכבות של הדעות הקדומות העומדות בפניהם.
לכולנו יש מחסומים לנווט ולטייל בסולו העולמי הביא לי פנים אל פנים עם המון שלי. האפליה שאני חווה תלויה איפה אני. כשאני באסיה, אני מופלה לרעה בגלל הגודל שלי הרבה יותר מכל דבר אחר, במדינה שלי בארצות הברית, אני מופלה לרעה בגלל צבע העור שלי הרבה יותר מאשר גודל גופי.
גדלתי בסן פרנסיסקו כוותיקה מבין שלוש ויחידות בבית-יחיד-הורה בודד-הורה. חגים משפחתיים לא היו דבר בשבילנו, אבל חבר הכי טוב שלי ומשפחתה היו נופלים ללה לוס אנג’לס מדי שנה כדי להנחות קניות בבית הספר. בתיכון התכווצתי והלכתי איתם בטיול הכביש – והייתי מכור.
בשנה הבוגרת הייתי היחידה בקבוצת החברים שלי שחסכה מספיק כסף כדי לצאת לטיול סנובורד לבנד, אורגון. עבדתי במשרה חלקית במחלקת הנעליים של קמעונאית גדולה, שהצביעה על עמלה. חסכתי במשך חודשים לטיול ההוא; בעיניי זו הייתה חגיגה של ההישג שלי כאדם הראשון במשפחתי שסיים את לימודיו בתיכון.
טיול סנובורד בשנה הבוגרת היה הרפתקאת הסולו הראשונה שלי. בהתחשב בכך שחברי קיבלו החלטה לא ללכת וזה לא תוכנן על ידי בית הספר שלנו, הייתי אחד האנשים השחורים המעטים שם – זה היה בעיקר בני נוער לבנים ממשפחות אמידות.
הייתי דבק בדירה או דירה עם שני חדרי שינה עם שלוש בנות אחרות. אני זוכר שעברתי זמן נהדר. אני זוכר גם שהרגשתי אחרת. לא רק בגלל שהייתי שחור אלא בגלל שהייתי גדול יותר מהבנות האחרות.
וכל אחד מהדברים האלה שהופכים אותי לי – מין, משקל ואתניות – השפיעו כולם על האופן בו אני נוסע.
נסיעה לבד כאישה יכולה להיות מסוכנת (אם כי לא באופן גורף הרבה יותר מסוכן מאשר להיות סולו בסן פרנסיסקו. או כל עיר גדולה אחרת לצורך העניין). המציאות היא שאנחנו צריכים להיות ערניים כשאנחנו מטיילים.
פעם הלכתי עם חבר לילה אחד בפנום פן, קמבודיה, וראיתי קבוצה של גברים במוטוטקסיס מחכים ללקוחות. הרגשתי שהם בוהים בנו ושמעתי אותם מתבדחים ומצחקקים. כשעברנו, אחד הגברים תפס את השד האידיאלי שלי. כשהלכתי לתפוס את ידו, הוא התהפך על האופנוע שלו והשאיר את חבריו לבהות ולצחוק. הרגשתי גם מושפל והפרתי.
בפעם אחרת, אדם חשף את עצמו והלך אחרי בקואלה לומפור, מלזיה. שמעתי מישהו שמרחיק רעשים מאחוריי, וכשהסתכלתי להסתכל, גבר אסייתי מבוגר התקרב אלי, שאל “כמה?” הנידתי את הראש לא והאיץ את הקצב שלי. עד מהרה שמעתי שוב את הרעשים הנשיקים; כשפניתי לאחור כדי לתת לו מבט לא מסתייג, ראיתי שהוא פלט את מכנסיו ושיחק עם עצמו לאור יום. הייתי בהלם ומלא פחד, אבל המחשבה הראשונה שלי הייתה לתפוס את ריסוס הפלפל שלי.
כשהוא התקרב לפנס, תרסיס הפלפל שלי היה ביד. הרגשתי שהוא מתקרב, ואז הוא נכנס לצומת וחצה על האור האדום. הוקל לי שהדברים לא הסלימו בנוסף ושמחתי שהבאתי איתי איתי את ספריי הפלפל המנופף שלי.
כאישה שחורה, ישנם הנושאים הנוספים שזרים בדרך כלל יגיעו אלי ויגעו בשיערי או בעור שלי, שאני שונא. ילד אפילו שאל אם אני עשוי משוקולד! יש מדינות הרבה יותר ידידותיות לשחור מאחרות. אבל, במדינות בהן אזרחים לא נחשפים לאנשים שחורים, יש קסם שגורם לי להרגיש כמו אבזר.
לדוגמה, הייתה לי קבוצה של תיירים אסייתיים בשורה על צילום אצלי בפגודה במיאנמר. (בנוסף, משפחה אירופית צילמה איתי תמונות בלובר בפריס. הם קיבלו את תשומת ליבי על ידי צעקות “יו, יו, יו!”)
I normally agree to taking photos with people if I have time, feel cute, and am respected. However, I know it’s not my obligation to take photos with people who’ve never met a Black person before so it’s always interesting when they get upset with me for refusing to do so.
The intersecting lines swiftly start to blur when it pertains to being a Black woman, especבאלי בדרום מזרח אסיה, שם חשבתי על סלבריטאי או כזונה. כשהייתי עוברת בשווקים במלזיה, באלי ובנגקוק, נקראתי ניקי מינאז ‘, ביונסה ואופרה. (האם אתה חושב שכל אדם לבן זקן נקרא טראמפ או בידן בזמן הקניות באסיה?)
ואז יש את המשקל שלי. סירבתי לחכות לרדת במשקל לפני שנתתי לעצמי אישור לראות את העולם. זה אני ולא רציתי להסתגל לאף סטראוטיפים של יופי. למרות שמשקל יכול להוות מחסום לטיול, הצלחתי להמציא אפשרויות יצירתיות ולמצוא כלים כדי להפוך אותו לנגיש הרבה יותר.
המכשול הראשון הוא המטוס. כמטייל שמנה, אתה צריך להבין אם תצטרך להזמין מושבים אחד או הרבה יותר. אם אתה צריך הרבה יותר ממושב אחד, האם תקצבת את זה? (כרגע, חברת התעופה היחידה בארה”ב המשתמשת במושב שני חינם למטיילים בשומן היא דרום -מערב. בדוק את הלקוח שלה על מדיניות הגודל לפרטים.)
בדרך כלל אני לא זקוק למושב שני בעת טיסה, אבל תלוי בחברת התעופה, אולי אוכל להזדקק למאריך חגורת בטיחות. בטיסה לבאלי, נאבקתי להדליק את חגורת הבטיחות שלי, במושב האמצעי לא פחות. האיש במושב החלון נהנה ממני כל הזמן, גדל הרבה יותר חסר סבלנות בשני. לבסוף, הוא אמר, “זה לא יתאים”, אליו עניתי, “אתה יכול בבקשה להתמקד בעצמך ולתת לי להתמקד בחגורת הבטיחות שלי?”
שתי שניות לאחר מכן חגורת הבטיחות לחצה למקומם והאיש לידי המשיך להוריד את נעליו ולמנסר.
לא הרבה אנשים יודעים על מדיניות שורת היציאה לחירום. אחד מהם הוא שאסור לך לשבת שם אם אתה משתמש במאריך חגורת בטיחות. בטיסה ממלזיה לבנגקוק קיבלתי את מושב החלון בשורת יציאה.
כשהוצאתי את האוזניות שלי והנחתי את החניכיים שלי, צפיתי בצוות הטיסה שנראה ומצביע עלי. אכפת לך, חגורת הבטיחות שלי הייתה אבזומה בקלות ללא מאריך, והבעלות שלי הוסדרה מעלי בבטחה. אחד הדיילים אמר לי שזה לא בטוח לי לשבת בשורת היציאה ושאני אצטרך לזוז. מייד ידעתי שהוא תיאר אותי והניח שאני שמן מכדי לעזור במקרה חירום. במקום להיכנס לוויכוח או לאתגר את הנחתו הלא נכונה, פשוט עברתי למושב חלון כמה שורות לאחור.
כמטייל שמנה, יש כל כך הרבה דברים שיש לקחת בחשבון כשאתה מתכנן טיול. אם אתה עושה ספורט מים, האם יש אפוד חיים שמתאים?
מתכננים צלילה? האם יש חליפת צלילה בגודל שלך, או שאתה צריך להביא משלך?
האם ידעת שיש מגבלת משקל לרכיבה על סוסים ולרירית מיקוד?
מה מגבלת המשקל בקיאק שאתה שוכר ליום?
כל ההיבטים הללו משפיעים על מטיילים שמנים, ולא לדעת את התשובות לשאלות אלה עלולות לגרום לאכזבה ורגשות ההשפלה.
משהו בסיסי כמו לשבת לארוחת ערב או לאכול בציבור יכול להיות מעורר חרדה עבור מטייל שמן. פעולות לשומן משתנות במקומות שונים; באסיה זה מקובל מבחינה תרבותית להצביע, לבהות ולצחוק על אנשים שמנים. אני לא צריך לספר לך כמה זה לא הומניזציה של זרים במסעדה לפקח על כל מה שאתה מכניס לפה שלך. לעיתים קרובות זה יכול להיות כל כך מדהים עד שזה מרגיש בטוח יותר לקנות שירות חדרים או לקבל את ההפעלה.
מצד שני, אחת החוויות החיוביות הבלתי נשכחות שלי הייתה במסעדה קטנה של דוכן בשוק צ’אטוצ’אק בבנגקוק. כשחיכיתי להתיישב, המארחת עשתה מחווה ידנית. היא הושיטה את ידיה לרווחה, שלקחתי אותה באומרה שאני שומנית. נתתי לה אגודלים וחיכיתי לשבת. כשהחלה להשיב אנשים שהגיעו אחריי, התעצבנתי. הייתי על סף ספינת קפיצה כשהיא ניגשה ותפסה כיסא עץ שלקוח אחר בדיוק קם ממנו. היא משכה אותו לשולחן, התקשרה אליי ועשתה שוב את מחוות היד.
באותו הרגע הבנתי שהיא חיכתה להביא לי כיסא יציב הרבה יותר. היא לא רצתה שאסכן את ההשפלה של ישיבה באחד מכסאות הפלסטיק ושבר אותה. תמיד אהיה אסיר תודה על טוב לבתה.
זהותי המצטלבת כאישה שחורה שמנה משפיעה על הדרך בה אני רואה את העולם ואיך העולם רואה בי. בכל יום, אני מאתגר אמונות וניפוץ סטראוטיפים, והכל תוך שהוא פתוח ואותנטי ככל שיכול להיות. I have nothing to verify and no one to impress. just a lot more layers of my identity to be revealed.
Annette Richmond is an award-winning content creator, writer, advocate, and public speaker. She runs the blog From Annette With love and is the designer of the body-positive travel community Fat girls Traveling, the Editor-in-Chief of Fat girls Guide, and the host of the annual fat positive Fat Camp. She’s also been featured in Conde Nast Traveler, teen Vogue. NBC, Forbes. O Magazine, and more. You can follow her on Instagram as well.
הזמן את הטיול שלך: רעיונות וטריקים לוגיסטיים
הזמן את הטיסה שלך
Find a low-cost flight by using Skyscannerו זה מנוע החיפוש האהוב עלי מכיוון שהוא מחפש אתרי אינטרנט וחברות תעופה ברחבי העולם, כך שתמיד לא תדע שאף לא נותרה פונה.
הזמן את הלינה שלך
אתה יכול להזמין את ההוסטל שלך עם OstelWorld. אם אתה רוצה להישאר במקום אחר מלבד אכסניה, השתמש ב- Booking.com מכיוון שהם מחזירים בעקביות את התעריפים הפחות יקרים לבתי הארחה ומלונות.
אל תשכח ביטוח נסיעות
ביטוח נסיעות יבטיח אותך מפני מחלה, פציעה, גניבה וביטולים. זו הגנה מפורטת למקרה שמשהו ישתבש. אני אף פעם לא יוצא לטיול בלעדיו כיוון שהייתי צריך להשתמש בו הרבה פעמים בעבר. החברות האהובות עלי שמציעות את השירות והערך הטוב ביותר הן:
SafetyWing (הכי טוב לכולם)
להבטיח את הטיול שלי (לאלה מעל גיל 70)
מדג’ט (לכיסוי פינוי נוסף)
מוכנים להזמין את הטיול שלך?
עיין בדף המשאבים שלי לקבלת החברות הטובות ביותר להשתמש בו כשאתה נוסע. אני מפרט את כל אלה שאני משתמש כשאני נוסע. הם הטובים ביותר בכיתה ואתה לא יכול להשתבש להשתמש בהם בטיול שלך.